מותו הפתאומי של התינוק באישון לילה מהווה את נקודת ההתחלה לעלילת המשפט המפורסם. הפרשנים מסכימים כי המילים אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו מסבירות את סיבת המוות המדויקת: האם שקעה בשינה עמוקה, התהפכה בלי משים, העמיסה את משקל גופה על התינוק וכך מחצה וחנקה אותו.
ציון סיבת המוות אינו רק פרט טראגי, אלא הסבר הכרחי להשתלשלות האירועים ולספק שנוצר סביב זהות התינוקות. אילו התינוק היה הולך לעולמו בעקבות מחלה מוקדמת, נשים אחרות מהסביבה היו מגיעות לבקר אותו בחוליו. ביקוריהן של אותן נשים היו גורמים לכך שזהות התינוקות תהיה מוכרת וברורה לכול, ולא היה מתאפשר כל בלבול או ספק באשר לזהותו של התינוק החי. רק מכיוון שהמוות התרחש בפתאומיות גמורה עקב תאונה לילית, ללא כל חולי מקדים, לא היו עדים שיכלו להעיד למי שייך כל ילד, מה שאפשר את החלפתם בחשאי.