מלכים א, פרק ג׳, פסוק כ״א

כאשר קמה האם להיניק את התינוק היא מגלה לתדהמתה כי הוא מת, אך באור היום מתרחש שלב נוסף של גילוי. כאשר וָאֶתְבּוֹנֵן בו, כלומר מסתכלת ובוחנת בריכוז רב את תווי פניו, היא מזהה בוודאות שאין זה הילד אֲשֶׁר יָלָֽדְתִּי, הודות להבדל הפיזי הניכר בין בנה בן השלושה ימים לבין התינוק בן יומו. ציון העובדה שהבדיקה נעשתה מיד בַּבֹּקֶר נועד לשלול את הטענה שפני התינוק השתנו והושחתו בעקבות המוות. מתוך ההוכחה שהתינוק המת אינו שלה, ומכיוון ששהו לבדן בבית ללא אדם זר, המסקנה ההכרחית היא שהאישה השנייה החליפה ביניהם והתינוק החי שייך לה.