במצב של מבוי סתום משפטי ללא הוכחות, מציע שלמה המלך פתרון שנראה במבט ראשון כפשרה קרה. הוא מצווה גזרו, כלומר חתכו, את הילד החי, מתוך היגיון גלוי שיש לחלק אותו כך שכל אישה תקבל מחצית. אולם, פקודה זו אינה פסק דין ממשי אלא בחינה שנועדה לבדוק את תגובתן של הנשים. המלך כבר הבין בחכמתו מי דוברת אמת, והוראתו נועדה אך ורק לחשוף זאת בפומבי ולהוכיח לכל הנוכחים את צדקת החלטתו.
מלכים א, פרק ג׳, פסוק כ״ה
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ גִּזְר֛וּ אֶת־הַיֶּ֥לֶד הַחַ֖י לִשְׁנָ֑יִם וּתְנ֤וּ אֶֽת־הַחֲצִי֙ לְאַחַ֔ת וְאֶֽת־הַחֲצִ֖י לְאֶחָֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.