נוכחותו המקרית של דואג במשכן מסבירה מדוע דוד מיהר לבקש נשק מחשש שייפגע על ידו. דואג מתואר כמי שהיה נֶעְצָר, כלומר התעכב והשתהה במקום כדי להתפלל, לעבוד את ה' או לעסוק בתורה. הוא מכונה הָאֲדֹמִי משום שהתגורר בארץ אדום או באזור בשם אדומים, אף שהיה ישראלי מלידה. תפקידו היה אַבִּיר הָרֹעִים, תואר המבטא גדולה וחשיבות כממונה הראשי על רועי המלך, כשר בכיר או כאב בית דין. העובדה שהכהן סייע לדוד בגלוי מול דואג מוכיחה את תום ליבו, ומנגד מדגישה את רשעותו של דואג שבחר להלשין עליו לאחר מכן.
שמואל א, פרק כ״א, פסוק ח׳
וְשָׁ֡ם אִישׁ֩ מֵעַבְדֵ֨י שָׁא֜וּל בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא נֶעְצָר֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה וּשְׁמ֖וֹ דֹּאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֑י אַבִּ֥יר הָרֹעִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.