שמואל א, פרק כ״א, פסוק י׳

I Samuel 21:10Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר הַכֹּהֵ֗ן חֶ֩רֶב֩ גׇּלְיָ֨ת הַפְּלִשְׁתִּ֜י אֲשֶׁר־הִכִּ֣יתָ ׀ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֗ה הִנֵּה־הִ֞יא לוּטָ֣ה בַשִּׂמְלָה֮ אַחֲרֵ֣י הָאֵפוֹד֒ אִם־אֹתָ֤הּ תִּֽקַּח־לְךָ֙ קָ֔ח כִּ֣י אֵ֥ין אַחֶ֛רֶת זוּלָתָ֖הּ בָּזֶ֑ה {ס} וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֵ֥ין כָּמ֖וֹהָ תְּנֶ֥נָּה לִּֽי׃

הכהן מציע לדוד חסר הנשק את חרבו של גלית, השמורה במשכן כזיכרון לנס הניצחון כשהיא לוּטָה, כלומר עטופה, בַשִּׂמְלָה. החרב הונחה פיזית אַחֲרֵי הָאֵפוֹד, ויש המסבירים כי ביטוי זה מציין זמן, ולפיו החרב הוצעה לדוד רק לאחר ששאל בה' דרך האפוד. הכהן אומר אִם אֹתָהּ תִּקַּח לְךָ קָח, משום שאֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ, כלומר חוץ ממנה, בָּזֶה, במקום הזה, ולדוד עומדת הזכות לקחתה כיוון שהוא זה שהכה את הפלשתי. דוד משיב אֵין כָּמוֹהָ תְּנֶנָּה לִּי, שכן בניגוד למקובל לראות בנשק של אויב הרוג סימן רע, עבורו החרב היא סמל מובהק לכך שה' עמו ויציל אותו מאויביו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט׳
פסוק י״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.