דוד מפנים כי נפל למלכודת ללא יכולת לספק הסבר הגיוני לבואו, ולכן וַיָּשֶׂם דָּוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְבָבוֹ. בשל כך וַיִּרָא מְאֹד, מילה הנכתבת כאן בצורה חסרה ללא האות יו"ד השורשית ומבטאת פחד מוות הנובע מזיהויו כמי שהכה בפלשתים. הסכנה מתעצמת בגת, עירו של גלית, במיוחד לאור הסברה שהמלך אכיש היה אחיו וביקש לנקום את דמו. מתוך מצוקה זו ובעזרת ה', דוד רוקם תחבולה ומשנה לחלוטין את התנהגותו השקולה. במקום להפגין פחד, הוא מעמיד פני משוגע ומתהולל כדי להטעות את שוביו ולהימלט מגזר דין מוות.
שמואל א, פרק כ״א, פסוק י״ג
וַיָּ֧שֶׂם דָּוִ֛ד אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּלְבָב֑וֹ וַיִּרָ֣א מְאֹ֔ד מִפְּנֵ֖י אָכִ֥ישׁ מֶלֶךְ־גַּֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.