הכהן מסביר לדוד כי אין ברשותו לֶחֶם חֹל, לחם של חולין שאינו מוקדש, אלא רק לֶחֶם קֹדֶשׁ, שהוא לחם הפנים או לחמי תודה. מכיוון שדוד ואנשיו שרויים ברעב מסוכן של פיקוח נפש, הכהן מסכים לתת להם מהלחם הקדוש אף שאינם כהנים, אך מתעקש על כך שייאכל בטהרה. לכן הוא מתנה את הנתינה ושואל אִם נִשְׁמְרוּ הַנְּעָרִים אַךְ מֵאִשָּׁה, כדי לוודא שהם טהורים מטומאה הנובעת ממשכב אישה. הכהן מפנה את השאלה אל הנערים כדרך כבוד, אך למעשה מבקש לברר את מצב טהרתו של דוד עצמו.
שמואל א, פרק כ״א, פסוק ה׳
וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶת־דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽין־לֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶל־תַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽי־אִם־לֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִם־נִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.