ישעיהו, פרק כ״ו, פסוק י׳

האם ראוי כי יֻחַן רָשָׁע ויזכה לרחמים מאת ה', בשעה שאינו מפיק מכך לקח ובַל לָמַד צֶדֶק? הרי גם כאשר הוא נמצא בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת, כלומר בסביבה של אנשים ישרי דרך או כאשר חייו מתנהלים על דרך חלקה ומוצלחת, הוא ממשיך לעשות עוול ויְעַוֵּל בין אדם לחברו ובין אדם למקום. שורש חטאו הוא שוּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה', שכן הוא מסרב להתבונן ולהכיר בהשגחה האלוהית, ומייחס את המאורעות למקרה עיוור ללא דין ודיין. בשל כך עולה הדרישה להענישו כדי שיכיר בשופט כל הארץ, ויש אף המתפללים שרשע כזה לא יזכה כלל לראות בטובת ה'.