השגחת ה' בעולם מתבטאת בהוספת שפע או ייסורים. כאשר ה' מוסיף טובה וברכה לעם ישראל, כלומר יָסַפְתָּ לַגּוֹי, העם מודה לו, וכך ה' זוכה לכבוד ומתקיים נִכְבָּדְתָּ, תוך הרחבת גבולות הארץ אל כׇּל־קַצְוֵי־אָרֶץ, במשמעות של בכל קצוות תבל. לחלופין, ייתכן שההוספה היא של ייסורים, אך גם כאשר ה' מעניש את עמו ומגלה אותם, וכך רִחַקְתָּ אותם ממקומם, הם שומרים על נאמנותם וממשיכים להודות לו. מנגד, כאשר ה' מעניק גדולה לאומות העולם, הדבר אינו מביא לו כבוד, אלא גורם להם לכפור בו ולהתרחק ממנו אל קצוות הארץ.
ישעיהו, פרק כ״ו, פסוק ט״ו
יָסַ֤פְתָּ לַגּוֹי֙ יְהֹוָ֔ה יָסַ֥פְתָּ לַגּ֖וֹי נִכְבָּ֑דְתָּ רִחַ֖קְתָּ כׇּל־קַצְוֵי־אָֽרֶץ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.