האדם מחפש את ה' בכל כוחותיו הפנימיים, מכיר בו כרוח המחיה אותו, וקורא אליו מתוך געגוע: נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה. בקשה זו מתקיימת בשעות השקטות של היממה, וכן בזמני צרה וגלות הנמשלים ללילה, תוך דרישה וציפייה מתמדת לאור השחר כפי שמתבטא במילים אַף־רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ. דבקות זו נובעת מההכרה בתכליתו של הדין האלוהי, כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ ומתגלה עונשם של הרשעים, צֶדֶק לָמְדּוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל והאנושות המאכלסת את העולם מתמלאת ביראה ובוחרת ביושר. משפט זה אינו רק דין נוקשה, אלא כלי חינוכי שנועד ללמד את בני האדם לכבד איש את רעהו ולנהוג בוויתור ולפנים משורת הדין.
ישעיהו, פרק כ״ו, פסוק ט׳
נַפְשִׁ֤י אִוִּיתִ֙ךָ֙ בַּלַּ֔יְלָה אַף־רוּחִ֥י בְקִרְבִּ֖י אֲשַׁחֲרֶ֑ךָּ כִּ֞י כַּאֲשֶׁ֤ר מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ לָאָ֔רֶץ צֶ֥דֶק לָמְד֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.