ייסורי עם ישראל בציפייתו לגאולה מדומים לאישה החווה את הרעד של כאבי הלידה, אך מתברר כי הָרִינוּ חַלְנוּ כְּמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ, כלומר הרחם התמלא ברוח ללא ולד ממשי, ביטוי לאכזבה מהצלות זמניות, אף שיש הרואים בכך הולדה של גבורה רוחנית מתוך הסבל. מתוך חוסר אונים מכיר העם בכך שיְשׁוּעֹת בַּל־נַעֲשֶׂה אֶרֶץ, שכן אין בכוחם להביא ישועה בארץ בכוחות עצמם ללא עזרת ה', או לחלופין שישועה אמיתית כלל אינה אפשרית בעולם החומרי. משום כך הם מצרים על המציאות שבה וּבַל־יִפְּלוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל, כלומר שאין ביכולתם להפיל את האימפריות הנוכריות השולטות בהם. מנגד, יש המפרשים מילים אלו כחוסר מסוגלותן של האומות לחולל פלא, כהבנה שיושבי העולם החומרי אינם ראויים לישועה, או כתפילה לישועה בטרם יתמוטט העולם.
ישעיהו, פרק כ״ו, פסוק י״ח
הָרִ֣ינוּ חַ֔לְנוּ כְּמ֖וֹ יָלַ֣דְנוּ ר֑וּחַ יְשׁוּעֹת֙ בַּל־נַ֣עֲשֶׂה אֶ֔רֶץ וּבַֽל־יִפְּל֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.