ישעיהו, פרק ל״ד, פסוק א׳

קריאה עולמית יוצאת מאת ה' אל כלל אומות העולם לשמוע גזירת חורבן, בין אם מדובר בעונש היסטורי שכבר בוצע כנגד אדום על שעזרו לבבלים ושמחו לאידם של ישראל, ובין אם זו נבואה על חורבנן העתידי של הממלכות שהצרו לישראל בגלות. הקריאה מופנית לכל סוגי העמים, ולכן נאמר קִרְב֤וּ גוֹיִם֙ לִשְׁמֹ֔עַ וּלְאֻמִּ֖ים הַקְשִׁ֑יבוּ, תוך ערוב הפניות לעמים פשוטים חסרי דת ולעמים חשובים ובעלי דת, כדי להדגיש שכולם אשמים במידה שווה ונידונים יחד. הגזירה תכה בכדור הארץ כולו בבת אחת ולא תתפשט בהדרגה מן האזורים המיושבים אל השממה, ולכן הקריאה מקדימה ודורשת כי תִּשְׁמַ֤ע הָאָ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ, כלומר הכדור כולו והבריות הממלאות אותו, ורק לאחר מכן פונה אל תֵּבֵ֖ל, המציינת אך ורק את מקומות היישוב. המשפט יחול על וְכׇל־צֶאֱצָאֶֽיהָ, שהם כלל הצמחים, בעלי החיים ובני האדם אשר נולדו על האדמה ונוצרו ממנה.