ישעיהו, פרק ל״ד, פסוק ה׳

Isaiah 34:5Sefaria

כִּֽי־רִוְּתָ֥ה בַשָּׁמַ֖יִם חַרְבִּ֑י הִנֵּה֙ עַל־אֱד֣וֹם תֵּרֵ֔ד וְעַל־עַ֥ם חֶרְמִ֖י לְמִשְׁפָּֽט׃

נקמת ה' באויבי ישראל מתבצעת בשלבים, כאשר היא מתחילה בעולמות העליונים ורק אז מתממשת בארץ. החרב האלוהית מדומה לטורף השותה דם לרוויה, ועל כן תחילה רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי כשהיא פוגעת בשרי האומות של מעלה מתוך נקמה טהורה. לאחר ששבעה בשמים, הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד כדי להעניש את האומה על הרעה שעשתה לישראל, אך בניגוד למתרחש למעלה, הפגיעה בארץ נעשית באופן מחושב לְמִשְׁפָּט. אדום מכונה בפסוק עַם חֶרְמִי משום שה' גזר עליה השמדה, ויש המסבירים זאת כעם שנלכד ברשת ה' או כעם המלחמה שלו. בנוסף, ייתכן שבעוד ששם האומה מתייחס לעם כולו, כינוי זה מכוון ספציפית לעיר בצרה, מרכז האמונה האדומי שעמו מנהל ה' מאבק.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.