לקראת חורבנה המוחלט של אדום, מופנית קריאה אל הדורות הבאים לבחון את המציאות מול דברי האלוהים, ולהיווכח כיצד כל פרט ופרט בגזירה האלוהית מתגשם במלואו, עד שהמקום הופך למשכן שומם השורץ חיות בר.
הצירוף סֵפֶר ה' זכה למגוון פירושים. גישה אחת רואה בכך הפניה לספר הנבואות הנוכחי של ישעיהו [רד"ק, שד"ל]. כלומר, בעתיד יוכלו הרואים להתבונן בנבואה הכתובה ולראות כיצד כל החיות והעופות שהוזכרו בה אכן שוכנים בחורבות העיר. לעומת זאת, פרשנים אחרים קושרים זאת לספרי התורה. יש המפרשים שהכוונה לספר בראשית [רש"י, חומת אנך], תוך יצירת הקבלה לימי המבול: כשם שה' גזר על כל הבריות להתקבץ אל התיבה, כך הוא יקבץ אותן כעת לאכול ולשתות מבשר אויביו, אלא שבשונה מהתיבה לשם נכנסו רק לפי מינם, כאן יתקבצו כולם יחד ללא הבחנה [חומת אנך]. דעה נוספת קושרת זאת לספר ויקרא ולרשימת העופות והחיות הטמאות המופיעה בפרשת שמיני, שכולן עתידות להימצא שם [מצודת דוד, רד"ק בשם אביו]. גישה שונה לחלוטין מפרשת את המושג כמשל לגזרות שמים הכתובות באצבע אלוהים [אבן עזרא, רד"ק בשם אבן עזרא], או כספר פקודות צבאי שבו ה', כשר צבא, קורא בשמות חייליו – החיות והעופות – ומוודא שאיש אינו חסר [מלבי"ם].
הכתוב ממשיך ומתאר את שלמות הקיבוץ: אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה וכן אִשָּׁה רְעוּתָהּ לֹא פָקָדוּ. המילים נֶעְדָּרָה וכן פָקָדוּ מבטאות שתיהן עניין של חסרון והיעדר [מצודת ציון, שטינזלץ, שד"ל]. רוב הפרשנים מסכימים כי הכוונה היא לחיות ולעופות (אם כי יש שפירשו זאת על הקללות והנבואות עצמן, שיתקיימו עד הפרט האחרון [שטינזלץ, שד"ל בשם ויטרינגה]). אף חיה לא תחסר מלבוא, והן אפילו לא יצטרכו לחפש, לדרוש או להזמין את חברותיהן, משום שכולן כבר יהיו נוכחות שם במלואן [מלבי"ם, שד"ל].
הסיבה להתקבצות המופלאה הזו מוסברת בסוף הפסוק: כִּי פִי הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן. המילה פִי מכוונת לפיו של ה' [מצודת דוד, שד"ל], אשר מאמרו וגזירתו הם שציוו עליהן לבוא [רד"ק]. המילה וְרוּחוֹ מתפרשת כרוח פיו של ה' [רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם באור המילות]. יש כאן כפל עניין המחזק את המסר [אבן עזרא, מצודת דוד], המלמד כי רצונו וחפצו של ה' [רד"ק] התבצעו באופן מיידי: עצם רוח הדיבור שיצאה מפי ה' בעת הציווי, היא זו שפיזית נשאה את החיות, אספה וקיבצה אותן (קִבְּצָן מלשון אסיפה [מצודת ציון]) אל המקום המיועד, ללא צורך בשום פעולה או דיבור נוספים [מלבי"ם].