ישעיהו, פרק ל״ד, פסוק ג׳

לאחר טבח המוני נשלל מן המתים כבוד הקבורה הבסיסי. וְחַלְלֵיהֶם, אלו שנהרגו בחרב בשדה הקרב, יֻשְׁלָכוּ בחוצות ובדרכים. במקביל, מתוך וּפִגְרֵיהֶם של כלל המתים ברחבי הארץ והערים יַעֲלֶה בָאְשָׁם, שכן הסירחון יתפשט מהגופות הרבות המוטלות זו על זו משום שלא נותר איש שיוכל לקבור אותן. כהמחשה לממדי ההרג נאמר כי וְנָמַסּוּ הָרִים מִדָּמָם, תיאור מליצי לפיו הדם הרב שיישפך יציף את הארץ עד לראשי ההרים, וייראה כאילו הם עצמם נמסים בתוכו.