זעם אלוהי מוחלט יופנה לעתיד לבוא כלפי אדום בגין עבודת האלילים שלהם או החורבן שהמיטו על ישראל, אף שיש הרואים בכך תיאור של חורבן שאירע בעבר. הנבואה פותחת בהפלגה כלפי כלל האומות ומבחינה בין קֶצֶף, הכעס הגלוי של ה' עַל כָּל הַגּוֹיִם שגזרו את החורבן, לבין חֵמָה פנימית ועמוקה המופנית עַל כָּל צְבָאָם, הם החיילים שביצעו זאת בפועל. אומות אלו יתאגדו לצבא מלחמה אחד או שיילחמו ויהרגו זו את זו, וכתוצאה מכך ה' הֶחֱרִימָם, כלומר גזר עליהם אובדן מוחלט שאין ממנו פדיון. הפעולות מתוארות בלשון עבר כדי להמחיש שהגזירה נחתמה סופית, וכאילו ה' כבר נְתָנָם לַטָּבַח ומסר אותם להרג.
ישעיהו, פרק ל״ד, פסוק ב׳
כִּ֣י קֶ֤צֶף לַֽיהֹוָה֙ עַל־כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם וְחֵמָ֖ה עַל־כׇּל־צְבָאָ֑ם הֶחֱרִימָ֖ם נְתָנָ֥ם לַטָּֽבַח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.