ישעיהו, פרק מ״ו, פסוק ד׳

Isaiah 46:4Sefaria

וְעַד־זִקְנָה֙ אֲנִ֣י ה֔וּא וְעַד־שֵׂיבָ֖ה אֲנִ֣י אֶסְבֹּ֑ל אֲנִ֤י עָשִׂ֙יתִי֙ וַאֲנִ֣י אֶשָּׂ֔א וַאֲנִ֥י אֶסְבֹּ֖ל וַאֲמַלֵּֽט׃ {ס}

חשבתם פעם מה קורה כשתינוק קטן גדל? כשהוא קטן, ההורים שלו מרימים אותו על הידיים ולוקחים אותו לכל מקום. אבל כשהוא גדל והופך לאדם מבוגר, ההורים כבר מזדקנים והתפקידים מתהפכים. עכשיו הילד הוא זה שצריך לעזור להורים ולשאת אותם.


ה' מבטיח לעם ישראל שאצלו הקשר הוא שונה לגמרי ונמשך לנצח. פעם, אנשים היו מכינים לעצמם פסלים של אלילים כדי להתפלל אליהם. הפסלים האלה היו כבדים מאוד וחסרי חיים. במקום שהאליל יעזור לאנשים בעת צרה, בני האדם היו צריכים לסחוב את האלילים שלהם על הכתפיים. אבל ה' אומר לעם ישראל אֲנִי עָשִׂיתִי, כלומר אני זה שבראתי אתכם, ולכן אני זה שאשא אתכם ואשמור עליכם.


ה' מבטיח לנו אֲנִי הוּא, כלומר אני תמיד נוכח ונמצא איתכם לאורך כל ההיסטוריה. הוא מבטיח לשמור עלינו מהרגע שהעם שלנו נולד, דרך תקופת זִקְנָה, ועד לתקופת שֵׂיבָה, שזהו שלב מאוחר ומתקדם עוד יותר של התבגרות. ה' אומר לנו אֶסְבֹּל, שפירושו לשאת משא כבד. הוא ימשיך לשאת אותנו באהבה, לסבול את המשא שלנו, ולמלט אותנו מידי האויבים שלנו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.