ישעיהו, פרק מ״ו, פסוק ה׳

ה' פונה אל הבבלים הבוטחים באליליהם, או לחלופין אל עם ישראל שחטא בעבודה זרה, ודורש מהם להכיר באלוהותו הבלעדית. הוא שואל בלעג לְמִי תְדַמְּיוּנִי, כלומר האם תוכלו למצוא דמיון חלקי אליי, או שמא וְתַשְׁוּו אותי לאחרים בשוויון מוחלט. כמו כן הוא מקשה למי וְתַמְשִׁלוּנִי, מתוך ניסיון לייצר לפחות קשר חיצוני של משל ונסיבות משותפות. מכיוון שאין לו דמות פיזית והוא אינו משתנה לעולם, אף דרגת השוואה אינה אפשרית, ולא ייתכן מצב של וְנִדְמֶה, שבו הוא והאליל יהיו כביכול דומים זה לזה.