עליבותה של עבודת האלילים מתגלה כאשר בני אדם מפזרים את מיטב הונם כדי לייצר חפץ דומם ולהפכו לאל. מתוך להיטותם הם הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס, שופכים את זהבם בשפע ומתייחסים אליו כאל דבר זול כדי לשלם לאומן. במקביל וְכֶסֶף בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ, הם שוקלים כסף בזרוע המאזניים כחומר גלם לפסל, לעיתים אף בחוסר דיוק מרוב שהכסף נבזה בעיניהם לעומתו. לאחר שהם יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל במו ידיהם, הם יִסְגְּדוּ אַף־יִשְׁתַּחֲווּ לו בתהליך הולך ומקצין; תחילה בקידה קלה לשם סגולה, ולאחר מכן בכריעה מלאה המבטאת קבלה מוחלטת של היצירה כאלוהים.
ישעיהו, פרק מ״ו, פסוק ו׳
הַזָּלִ֤ים זָהָב֙ מִכִּ֔יס וְכֶ֖סֶף בַּקָּנֶ֣ה יִשְׁקֹ֑לוּ יִשְׂכְּר֤וּ צוֹרֵף֙ וְיַעֲשֵׂ֣הוּ אֵ֔ל יִסְגְּד֖וּ אַף־יִֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.