ישעיהו, פרק נ״ב, פסוק ז׳

כמה יפים ומלאי חן, מַה־נָּאוּוּ, צעדיו של השליח המביא עמו בשורת גאולה המשנה את פני המציאות, כאשר רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מסמלות את עצם הגעתו. התיאור של הריצה עַל־הֶהָרִים הוא משל הממחיש כי פרסום הגאולה יהיה כה עצום, עד שיישמע למרחוק לכל באי העולם. הנביא מרבה בלשונות של בשורה, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם, מְבַשֵּׂר טוֹב וכן מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה, כדי להדגיש את השפע העצום שיירד לעולם, בתהליך הדרגתי המתחיל בשלום כלל עולמי ומגיע עד לישועה הלאומית של ישראל. שיאה של הבשורה מתבטא בהכרזה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ, המבטיחה כי לאחר שנות הגלות הארוכות שבהן שלטו אומות זרות, ה' יגלה את גבורתו והעולם כולו יכיר במלכותו הבלעדית.