ה' מביע כאב על התמשכות הגלות ושואל וְעַתָּה מַה לִּי פֹה, מדוע הוא ממשיך להשהות את עמו בין האומות. תהייה זו עולה כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם, כלומר ישראל נלקחו לשבי לאחר שכבר ריצו את עונשם, והאומות זכו בהם כעבדים ללא תמורה. במציאות זו מֹשְׁלָו יְהֵילִילוּ, כאשר שליטי האומות מתפארים בהצלחתם וגורמים לישראל ליילל, בעוד משוררי העם נאלצים להפוך את שירתם לבכי. כתוצאה מכך, וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם מציין זמן רציף שבו שְׁמִי מִנֹּאָץ ומבוזה, שכן האומות לועגות לעם הגולה ורודפות אותו, ומצב זה של חילול השם יתוקן רק כשיתגלה ה' בגאולה.
ישעיהו, פרק נ״ב, פסוק ה׳
וְעַתָּ֤ה מַה־לִּי־פֹה֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה כִּֽי־לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑ם מֹשְׁלָ֤ו יְהֵילִ֙ילוּ֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְתָמִ֥יד כׇּל־הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.