מעבר חד משפל חסר תקדים להתנשאות פלאית מותיר את מנהיגי העולם בהלם מוחלט. כשם שבעבר האומות השתוממו לנוכח שפלותו וסבלו של עם ישראל, כך כעת יגרום המהפך הפתאומי במצבו להפתעה עצומה בקרבם [מלבי"ם, שד"ל, אבן עזרא].
באשר למשמעות המילים יַזֶּה גּוֹיִם רַבִּים, קיימת מחלוקת מרתקת בין הפרשנים. הגישה המרכזית רואה בכך ביטוי של כוח ושליטה, מלשון הזאה וטפטוף של דם; ישראל יגבר על האומות שזרו אותו, יפיץ אותם ואף ישפוך את דמם כנקמה [רש"י, מצודת דוד, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, יש המפרשים את המילה יַזֶּה מלשון קפיצה ודילוג, כלומר המהפך הפתאומי יגרום לגויים לקפוץ ממקומם בבהלה ובתדהמה [שד"ל]. גישה שלישית וייחודית קושרת את המילה להטפת מילים ודיבור, ולפיה הגויים ידברו ללא הרף על גדולתו של העם [רד"ק].
תגובת מנהיגי העולם מתוארת במילים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם. רוב הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה יִקְפְּצוּ היא סגירה. מלכי הגויים, שדרכם להיאבק ולדבר בעד עמם, ישתתקו לחלוטין. הם יסגרו את פיהם ולא יעזו לדבר נגדו מרוב פליאה, יראה ובושה [מלבי"ם, רש"י, מצודת דוד, שד"ל, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, ישנה דעה הסוברת כי המילה מבטאת דווקא פתיחה, בדומה לקפיצה ודילוג, ולפיה המלכים יפתחו את פיהם לרווחה כדי לספר בגדולת ישראל [רד"ק].
סיבת התדהמה מוסברת בסוף, כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ הִתְבּוֹנָנוּ. הגויים יחזו בתופעה שמעולם לא עלתה על דעתם – תשועה וכבוד עצום לאומה שנחשבה עד כה לחלשה ובזויה [אבן עזרא, רש"י, ביאור שטיינזלץ]. המציאות שיראו במו עיניהם תעלה על כל שמועה או סיפור שסופר להם אי פעם [מצודת דוד, רד"ק]. מעבר לכך, יש כאן תהליך תודעתי עמוק: תחילה הם יראו מציאות שמעולם לא קרתה בפועל ולכן מעולם לא סופרה, ולאחר מכן הם הִתְבּוֹנָנוּ – יסתכלו לעומק ויצליחו להבין בשכלם דבר שהיה עד כה בלתי אפשרי לחלוטין, אפילו לדמיון ולמחשבה [מלבי"ם, מצודת דוד, רש"י].