הגאולה העתידית מתוארת כאירוע דרמטי ופומבי, שבו התערבותו של ה׳ בהיסטוריה תהיה גלויה ובלתי ניתנת להכחשה בפני העולם כולו.
הפרשנים מסכימים כי משמעות המילה חָשַׂף היא גילה. התיאור של חשיפת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ מובא כמשל, שכן התורה משתמשת במונחים גופניים של בני אדם כדי לסבר את האוזן ולאפשר לשומעים להבין את המסר [אבן עזרא]. חשיפת הזרוע מדמה את ה׳ לגיבור מלחמה המגלה את זרועו ומתכונן להכות באויב בכוחו [מצודת דוד, אבן עזרא], או כאדם המפשיל את שרווליו ועומד לעשות מלאכה [שד"ל].
משמעותה של חשיפת הזרוע לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם היא שישועת ישראל והוצאתם מהגלות ייעשו באופן פומבי וגלוי לחלוטין [רד"ק, צאינה וראינה]. ה׳ יחולל ניסים עצומים ועל-טבעיים שאינם תלויים בזכותם של בני האדם. ניסים אלו ייראו בגלוי, וכך יבינו אומות העולם כי התשועה אינה אירוע מקרי או טבעי, אלא ישועה אלוהית מובהקת. הכרה זו תוביל לגילוי מלכות שמים בעולם כולו [מלבי"ם].
הישועה תיראה על ידי כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, כלומר על ידי כל יושבי קצות הארץ [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. המילה אַפְסֵי נגזרת מהמילה "אפס" וכליון, שכן בקצות הארץ נדמה כאילו האדמה מסתיימת וכלה [מצודת ציון, אבן עזרא]. כאשר הגאולה תתגלה לעין כל והנבואות והציפיות יתממשו, יראו כל העמים ושליטי הארץ את נחמת ציון ויכירו בישועת ה׳ [ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה].