ישעיהו, פרק נ״ב, פסוק ד׳

Isaiah 52:4Sefaria

כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה מִצְרַ֛יִם יָֽרַד־עַמִּ֥י בָרִֽאשֹׁנָ֖ה לָג֣וּר שָׁ֑ם וְאַשּׁ֖וּר בְּאֶ֥פֶס עֲשָׁקֽוֹ׃

השוואה בין גלויות ישראל מדגישה את חוסר הצדק והאכזריות שבשעבודים המאוחרים לעומת הראשון. אל מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי בָרִאשֹׁנָה מרצונו החופשי כדי לָגוּר שם בשנות הרעב, ולכן נוצר לו חוב כלפי מארחיו שהופך את השעבוד לעוול קטן יחסית. לעומת זאת, וְאַשּׁוּר וממלכת בבל הגלו את העם מתוך רשעות וגזל שעליהם נאמר עֲשָׁקוֹ, וזאת בְּאֶפֶס, כלומר בחינם וללא כל סיבה, או לחלופין באופן חסר תועלת לאויב שהביא לחורבנו המהיר. הבדל זה מחזק את הבטחת הגאולה, שכן אם ה' גאל את ישראל ממצרים, קל וחומר שלא יעזוב אותם ביד עמים שעשקו אותם ללא כל דין.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.