ישעיהו, פרק נ״ב, פסוק ד׳

Isaiah 52:4Sefaria

כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה מִצְרַ֛יִם יָֽרַד־עַמִּ֥י בָרִֽאשֹׁנָ֖ה לָג֣וּר שָׁ֑ם וְאַשּׁ֖וּר בְּאֶ֥פֶס עֲשָׁקֽוֹ׃

ניסיתם פעם להשוות בין שני דברים לא נעימים שקרו, כדי להבין איזה מהם היה פחות הוגן? הנביא עושה משהו דומה, ומשווה בין שתי תקופות קשות שעברו על עם ישראל. בפעם הראשונה עם ישראל ירד למצרים. הם לא נלקחו לשם בכוח, אלא באו מרצונם החופשי כדי לָגוּר שם בזמן שהיה רעב בארץ. מכיוון שהמצרים נתנו להם אוכל ומקום לחיות, לעם ישראל היה מעין חוב כלפיהם. המצרים אמנם התנהגו בצורה לא הוגנת כשהפכו את האורחים שלהם לעבדים, אבל לפחות עם ישראל הוא זה שבחר לבוא אליהם בהתחלה. לעומת זאת, הפעם השנייה הייתה שונה לגמרי. מלך אשור בא וגירש את עם ישראל מארצו בכוח. האשורים פגעו בעם ישראל בְּאֶפֶס, כלומר בחינם וללא שום סיבה מוצדקת. הם פעלו מתוך רשעות וגזל, ולכן הנביא אומר שהם עֲשָׁקוֹ. מתוך ההשוואה הזו אנחנו לומדים מסר משמח ומעודד: אם ה׳ דאג להציל את עם ישראל מיד המצרים, למרות שעם ישראל בא אליהם מרצונו, בטוח שה׳ יציל אותם מיד אשור ובבל שהתאכזרו אליהם ולקחו אותם בכוח ובלי שום סיבה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.