קרה לכם פעם שחיכיתם להודעה ממש משמחת, וכשהיא סוף סוף הגיעה רציתם לצעוק אותה מראש ההר כדי שכולם ישמעו? הנביא מתאר לנו תמונה מדהימה של שליח שרץ כדי להביא לעולם את הבשורה הכי טובה שיש, בשורת הגאולה. הנביא אומר מַה־נָּאוּוּ, כלומר כמה יפות ומלאות חן, רַגְלֵי מְבַשֵּׂר. למה הוא מזכיר דווקא את הרגליים? כי הן מראות שהשליח סוף סוף מגיע אלינו. בעבר הגיעו רצים עם בשורות קשות על מלחמות, אבל הפעם זה אחרת לגמרי. השליח כאילו עומד עַל־הֶהָרִים, במקומות הכי גבוהים שיש, כדי שכולם בכל העולם יוכלו לשמוע את קולו למרחוק.
השליח לא מסתפק במילה אחת, אלא חוזר שוב ושוב על הבשורות שלו: הוא מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם, גם מְבַשֵּׂר טוֹב וגם מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה. החזרה הזו נועדה להדגיש בפנינו שיהיה בעולם שפע עצום וגדול מאוד של שלום ודברים טובים.
רגע השיא של הבשורה מגיע בסוף, כשהשליח אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ. במשך המון שנים שבהן עם ישראל היה בגלות, עמים אחרים שלטו בירושלים, והיה נראה כאילו המלכות של ה' נסתרת. אבל לעתיד לבוא, ה' יראה לכולם את הגבורה שלו, והעולם כולו יבין ויכיר בכך שה' הוא המלך היחיד על ירושלים ועל הארץ כולה.