קריאה דחופה מופנית אל עם ישראל למהר ולעזוב את הגלות, כפי שמודגש בכפילות סוּרוּ סוּרוּ. עליהם לצאת מבבל או מכל מדינה אחרת בה הם שוהים, כאשר ההוראה צְאוּ מִשָּׁם מכוונת לעזיבת המקום הפיזי, והקריאה צְאוּ מִתּוֹכָהּ דורשת הינתקות מוחלטת מתוך אוכלוסיית הגויים. היציאה דורשת היטהרות כפולה: האזהרה טָמֵא אַל־תִּגָּעוּ מחייבת התרחקות מסביבתם של עובדי האלילים כהכנה למגע עתידי בקודש, בעוד שהציווי הִבָּרוּ דורש לברור ולנקות את הלב והמחשבה מעוונות. הפנייה בסוף הפסוק אל נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהֹוָה מכוונת לכוהנים וללוויים נושאי כלי המקדש, או לכלל העם היוצאים לגאולה כשהם חמושים בנשק רוחני של תורה ומצוות ומלווים את ה' הלוחם עבורם.
ישעיהו, פרק נ״ב, פסוק י״א
ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ צְא֣וּ מִשָּׁ֔ם טָמֵ֖א אַל־תִּגָּ֑עוּ צְא֣וּ מִתּוֹכָ֔הּ הִבָּ֕רוּ נֹשְׂאֵ֖י כְּלֵ֥י יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.