יצא לכם פעם לעבור תקופה ממש קשה, או לעשות טעות שגרמה לכם להרגיש לא נעים, ולדאוג שאולי הדברים לעולם לא יסתדרו? בדיוק לתחושה הזו ה' פונה כשהוא מדבר אל עם ישראל. ה' משווה את עם ישראל לאישה שעברה חיים לא קלים, ומבטיח לה שהגאולה שתגיע תהיה כל כך טובה, שהיא תמחק את כל הכאב של העבר. ה' אומר לעם ישראל אל תיראי. כלומר, אל תפחדי שהגאולה הזו תיפסק ושוב נצא לגלות. הפעם זו תהיה ישועה לתמיד, ולעולם לא נשתעבד שוב לעמים אחרים.
כדי להראות כמה המצב ישתפר, ה' משתמש בכמה מילים שקשורות לבושה ומבטיח: לא תבושי, ואל תכלמי, וגם לא תחפירי. המילה תחפירי מתארת מצב שבו מורידים את הפנים למטה מרוב בושה. ה' מבטיח שבעתיד הוא יסיר מאיתנו את כל הבושה, גם את ההרגשה הלא נעימה שיש לנו בלב בגלל חטאים שעשינו, וגם את העלבונות שספגנו מאחרים.
ה' מזכיר שתי תקופות קשות בהיסטוריה שלנו, ומבטיח שנשכח אותן מרוב שיהיה לנו טוב. התקופה הראשונה נקראת בשת עלומיך, שזה אומר ימי הנעורים. אלו הימים שבהם עם ישראל חי בארץ ישראל, אבל עשה טעויות וסבל מצרות. התקופה השנייה היא חרפת אלמנותיך, שזו תקופת הגלות. בגלות, עם ישראל הרגיש פגיע וחסר הגנה, בלי מלך ובלי מדינה, וסבל מהצקות של עמים אחרים. ה' מרגיע אותנו ומסביר שהקשר בינינו אף פעם לא ינותק. בעתיד, כל המחסומים והפחדים ייעלמו, והקשר המיוחד והקרוב בין ה' לעם ישראל יתחדש בשמחה גדולה.