ישעיהו, פרק נ״ז, פסוק י״ח

ההשגחה האלוהית בוחנת את מסלול חייו של האדם ובוחרת להשיב לו בחסד ובהכוונה מחדש לאחר תקופות של משבר ועונש. באומרו דְּרָכָיו רָאִיתִי, ה' מתאר כיצד הוא רואה את כניעתו של האדם וחזרתו למוטב, או לחלופין מכיר בחולשת יצרו הרע ובחוסר יכולתו להתמיד בטוב, ועל כן מחליט להפסיק את עונשו. מתוך כך מגיעה ההבטחה וְאֶרְפָּאֵהוּ, הכוללת החלמה פיזית מייסורי הגלות לצד מחילת עוונות המהווה רפואה לנפש. לאחר מכן ה' מוסיף וְאַנְחֵהוּ, כלומר יוביל אותו בדרך הישר כדי למנוע חטאים נוספים ויעניק לו מנוחה. לבסוף מובטח וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו, שכר ופיצוי על הצער שיוענקו לאדם עצמו, וכן לאוהביו שהצטערו בצרתו או לכלל המתאבלים בגלות על חורבן ירושלים.