ישעיהו, פרק נ״ז, פסוק ט״ו

ה' הוא רָם וְנִשָּׂא וכן שֹׁכֵן עַד, כלומר קיים לנצח ללא שינוי ומשגיח על הבריאה, או שוכן במרחב אינסופי. משום כך וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, הוא מובדל מכל יצור ואין דומה לו. למרות זאת, הוא מצהיר כי אף על פי שמָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן למעלה עם המלאכים, הוא מוריד את שכינתו לארץ כדי להיות וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. הוא בוחר לקרב אליו את הנִדְכָּאִים, שהם אנשים שבורים מסבל, ואת השְׁפָלִים הבוחרים בענווה. קרבה זו נועדה לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים, להעניק תקווה לעם ישראל בגלותו, ולקבל את החוזרים בתשובה המקטינים את עצמם ונעשים משכן ראוי לשכינה.