יצא לכם פעם להסתכל על השמיים הענקיים ולחשוב כמה אנחנו קטנים לעומתם? לפעמים, כשאנחנו חושבים על כמה שה' הוא גדול ועצום, אנחנו עלולים לשאול את עצמנו האם הוא בכלל שם לב אלינו. הנביא מגלה לנו סוד נפלא על ה'. מצד אחד, הוא מתאר את הגדולה של ה' ואומר שהוא רָם וְנִשָּׂא, נמצא הכי גבוה שאפשר, וגם שֹׁכֵן עַד, כלומר הוא קיים לנצח נצחים ומשגיח על העולם תמיד. ה' הוא כל כך מיוחד ושונה מכל מה שאנחנו מכירים, ולכן וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ. ה' בעצמו מכריז מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן, המקום שלי הוא למעלה בשמיים עם המלאכים.
אבל כאן מגיעה ההפתעה. למרות שה' כל כך גדול ונמצא במקום כל כך גבוה, הוא בוחר להוריד את הנוכחות שלו למטה אלינו, ולהיות קרוב וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ. הוא בוחר לשכון ליד אנשים שמרגישים שבורים ועצובים, וליד אנשים ענווים שלא משוויצים ולא חושבים שהם יותר טובים מאחרים. ולמה ה' בא להיות קרוב אליהם? המטרה שלו היא לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. ה' מגיע כדי לתת להם כוח, לעודד אותם ולמלא את הלב שלהם בתקווה. זה מלמד אותנו שדווקא כשאנחנו לא מתגאים, אלא מתנהגים בפשטות ובענווה, אנחנו בעצם מכינים בלב שלנו מקום מיוחד כדי שה' יוכל להיות קרוב אלינו.