לאחר הסתלקות הצדיקים, הנביא מזמן את הרשעים שנותרו למשפט, ודורש מהם וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה כדי לשמוע את גזר דינם. הוא מכנה אותם בשמות גנאי המעידים על שורשיהם המושחתים, וקורא להם בְּנֵי עֹנְנָה, כלומר צאצאים לנשים העוסקות בכישוף וניחוש, או אנשים חסרי יציבות כעונות השנה. הנביא מוסיף וקורא להם זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶה, תוך שימוש במושגים אלו כמשל לעבודה זרה ולבגידה בה'. ביטוי זה מתאר דור רשע שנולד לאב מְנָאֵף ולאם שוַתִּזְנֶה, אך ניתן להבינו גם כתיאור המציאות של הדור הנוכחי שבו כולם חוטאים, או כהאשמה ישירה כלפי העם שיורש את טבע אבותיו וזונה בעצמו אחר אלילים.
ישעיהו, פרק נ״ז, פסוק ג׳
וְאַתֶּ֥ם קִרְבוּ־הֵ֖נָּה בְּנֵ֣י עֹנְנָ֑ה זֶ֥רַע מְנָאֵ֖ף וַתִּזְנֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.