העונש והכעס שה' משית על החוטא מוגבלים בזמן, ולכן הוא מבטיח כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב בעולם החומרי, וְלֹא לָנֶצַח אֶקְצוֹף בעולם הנשמות הרוחני. הסיבה לרחמים אלו היא שה' עצמו ברא את כוח החיים והחלק האלוהי שבאדם, כפי שמעידות המילים וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי, ואין זה ראוי שישחית את מעשה ידיו. חמלה זו נובעת מההבנה כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, כלומר שהרוח מתעטפת וכלואה בגוף חומרי הנוטה לחטוא, וה' מתחשב במאבק אנושי זה. מנגד, יש המפרשים את המילה יַעֲטוֹף לשון חולשה ועילפון, ומסבירים שאילו ה' היה כועס ללא הרף הרוח השברירית הייתה גוועת, ולכן כאשר האדם נכנע ומודה בחטאיו ה' מבטל מיד את כעסו.
ישעיהו, פרק נ״ז, פסוק ט״ז
כִּ֣י לֹ֤א לְעוֹלָם֙ אָרִ֔יב וְלֹ֥א לָנֶ֖צַח אֶקְצ֑וֹף כִּי־ר֙וּחַ֙ מִלְּפָנַ֣י יַעֲט֔וֹף וּנְשָׁמ֖וֹת אֲנִ֥י עָשִֽׂיתִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.