חטא הגזל, האנוכיות ורדיפת הממון, שהוא בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ, מחריב את החברה ומוביל לשרשרת של חטאים. בתגובה לכך ה' מעניש את החוטא בשני אופנים: תחילה בענישה אקטיבית של מכה פיזית, קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ, ולאחר מכן באופן פסיבי של הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף, שבו ה' מעלים את עיניו, מסלק את שכינתו ונמנע מלרחם עליו. למרות העונש, ואולי דווקא משום שה' הסתיר את פניו, האדם מגיב במרדנות וסרבנות. הוא ממשיך בשלו, וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ, וחוזר בעיקשות לדרכיו הרעות, מעגל של התנהגות שהיא עצמה הסיבה לכעס האלוהי מלכתחילה.
ישעיהו, פרק נ״ז, פסוק י״ז
בַּעֲוֺ֥ן בִּצְע֛וֹ קָצַ֥פְתִּי וְאַכֵּ֖הוּ הַסְתֵּ֣ר וְאֶקְצֹ֑ף וַיֵּ֥לֶךְ שׁוֹבָ֖ב בְּדֶ֥רֶךְ לִבּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.