ישעיהו, פרק נ״ז, פסוק י״ז

יצא לכם פעם לרצות משהו כל כך, עד ששכחתם להתחשב באחרים וחשבתם רק על עצמכם? הנביא מספר על אנשים שהתנהגו באנוכיות, רדפו אחרי כסף ורכוש, ואפילו לקחו דברים שלא שלהם. ההתנהגות הזו נקראת בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ. לחשוב רק על ההנאה שלנו ולפגוע באחרים זה דבר חמור מאוד שהורס את החברה ומרחיק אותנו מה'. בגלל המעשים האלו, ה' כועס ומגיב בשני שלבים. בהתחלה מתואר המצב של קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ, כלומר ה' מביא עליהם עונש כדי לעצור את ההתנהגות הרעה. לאחר מכן מגיע השלב של הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף, שבו ה' מסתיר את פניו. הוא כאילו מעלים את המבט, מתרחק, ולא עוזר להם כשהם נמצאים בצרה. ה' עושה זאת כדי שיבינו את טעותם, ואם הם יתחרטו ויתקנו את מעשיהם, הכעס שלו יסור מיד. אבל במקום להבין את הטעות ולחזור בתשובה, אותם אנשים בחרו להמשיך להתעקש. על כך נאמר וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ. המילה שׁוֹבָב כאן לא מתארת מישהו שאוהב לשחק ולהשתולל, אלא אדם מרדן וסרבן, שממשיך בעקשנות ללכת בדרך הרעה שלו למרות שה' התרחק ממנו.