יצא לכם פעם לעמוד על שפת הים ביום של סערה חזקה? הגלים מתנפצים ברעש, המים סוערים ואי אפשר למצוא אפילו רגע אחד של שקט. כך בדיוק מתוארים וְהָרְשָׁעִים, אותם אנשים שבוחרים בדרך רעה ולא מוכנים לחזור בתשובה. הם ממש כַּיָּם נִגְרָשׁ, כמו ים רועש שזז ורועד בלי הפסקה. תחשבו על גלי הים שעולים גבוה מתוך גאווה ואז נשברים אל החוף. הגל הבא רואה מה קרה לגל שלפניו, אבל לא לומד לקח וחוזר על אותה טעות בדיוק. כך גם אותם אנשים רואים את התוצאות של המעשים הרעים, אבל ממשיכים בשלהם.
הסערה הזאת לא נפסקת, כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל. הים לא מסוגל להירגע ולנוח. בתוך הלב שלהם משתוללת סערה של רצונות לא טובים שמבלבלת אותם ולא נותנת להם להרגיש שלווה אפילו לרגע. בגלל כל הרעש הזה, וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט. בדיוק כמו שים סוער זורק אל החוף את כל הבוץ, העפר והלכלוך מתוך המים, כך הסערה הפנימית שלהם גורמת להם להוציא החוצה מעשים רעים, מילים של גאווה ודיבורים לא טובים נגד ה' שפוגעים באנשים שסביבם.