קרה לכם פעם שחבר קרוב פתאום התרחק מכם והעדיף חברה של ילדים זרים? הנביא משתמש ברעיון דומה כדי לתאר את הכאב של ה' כשהעם עזב אותו לטובת עבודה זרה. במקום לזכור את ה' בכל פעם שנכנסים הביתה, העם הציב פסלים של אלילים ממש בכניסה. וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ אומר שהם החליפו את המצווה של המזוזה, שנועדה להזכיר לנו את ה', והחליטו לזכור דווקא את האלילים. ההתרחקות הזו הפכה להיות גלויה לכולם. במילים כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַתַּעֲלִי הנביא מסביר שהעם עזב את ה' ועלה על ההרים הגבוהים כדי להקריב לאלילים בפרסום רב, במקום לעבוד את ה' בצניעות. הם לא הסתפקו באליל אחד, אלא הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ, כלומר הם פינו מקום רחב כדי להכניס עוד ועוד סוגים שונים של עבודה זרה. הם אפילו כרתו ברית של אהבה וקרבה עם האלילים, כמו שכתוב וַתִּכְרָת לָךְ מֵהֶם. הם כל כך התלהבו מהאלילים, עד שכתוב אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם יָד חָזִית. המילה יָד פירושה מקום, וזה אומר שבכל מקום ובכל הזדמנות שהם רק ראו, הם בחרו לעבוד לאלילים בלי להתבייש, בניגוד מוחלט לבקשה של ה' לעבוד אותו רק במקום אחד נבחר וקדוש.
ישעיהו, פרק נ״ז, פסוק ח׳
וְאַחַ֤ר הַדֶּ֙לֶת֙ וְהַמְּזוּזָ֔ה שַׂ֖מְתְּ זִכְרוֹנֵ֑ךְ כִּ֣י מֵאִתִּ֞י גִּלִּ֣ית וַֽתַּעֲלִ֗י הִרְחַ֤בְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ֙ וַתִּכְרׇת־לָ֣ךְ מֵהֶ֔ם אָהַ֥בְתְּ מִשְׁכָּבָ֖ם יָ֥ד חָזִֽית׃
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.