יצא לכם פעם לראות מישהו שמתנהג בגאווה ובחוצפה, למרות שבעצם אין לו בכלל במה להתגאות? הנביא פונה אל העם שמתנהג בדיוק כך, ושואל אותם שאלות קשות כדי לגרום להם לחשוב על המעשים שלהם. הוא שואל אותם עַל מִי תִּתְעַנָּגוּ, כלומר, על מי אתם חושבים שאתם יכולים להישען עכשיו כדי לזכות בטובה ובשמחה? הרי עזבתם את ה', ובמקום לסמוך עליו בחרתם להאמין באלילים שאין להם שום ערך.
הנביא ממשיך ושואל עַל מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן. המילים האלה מתארות התנהגות של זלזול ולגלוג. הנביא שואל אותם: איך אתם מרשים לעצמכם לדבר בכזו חוצפה נגד ה' ונגד הנביאים שלו? במקום לצחוק על הנביאים, הייתם צריכים להפנות את הביקורת כלפי עצמכם ולבדוק את ההתנהגות שלכם.
בסוף, כדי להעמיד אותם במקום, הנביא מזכיר להם מי הם באמת ואומר: הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר. הוא מסביר להם שהמעשים היומיומיים שלהם מלאים בפשע ובשקרים. לכן, למרות שהם אולי חושבים שהם מדברים יפה, אין בהם טיפה של אמת ואין להם שום סיבה להרגיש כל כך גאים.