ישעיהו, פרק נ״ז, פסוק ה׳

הבגידה הרוחנית בה' מתוארת כתשוקה יצרית בלתי נשלטת לעבודה זרה, בדומה לזנות. החוטאים הם הַנֵּחָמִים, בוערים מתאווה לפולחן הנעשה בָּאֵלִים, בין אם מדובר בהתקבצות תחת אילנות סרק ובין אם בתשוקה לאלילים עצמם. מעשים פומביים אלו מתרחשים תַּחַת כׇּל־עֵץ רַעֲנָן, כלומר תחת עצים לחים ומלאי ענפים, ומובילים בסופו של דבר לאכזריות מחרידה של שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים. רצח פולחני זה, שבו הורים זובחים את ילדיהם לאלילים או משחיתים את זרעם, מתבצע בעמקים עמוקים בַּנְּחָלִים, תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים, כאשר הפסלים מוצבים על בליטות הסלע הגבוהות והקורבנות נשחטים למרגלותיהם.