העם שרוי בחרדה עמוקה מפני אומות זרות, והנביא שואל וְאֶת מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי שהוביל אותך למצב כִּי תְכַזֵּבִי, בו את פונה לשקרים דיפלומטיים, בוגדת בה' ומתכחשת לחטאייך. מתוך רצון לרצות את האויב, העם זנח את בטחונו בבוראו וכך וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ לֹא שַׂמְתְּ עַל לִבֵּךְ. הנביא מדגיש את הניגוד בשאלה הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה וּמֵעֹלָם, כלומר ה' שותק ומאריך אף על הפשעים, או לחלופין הוא זה שמשתיק את האויבים ומגן על עמו תמיד. למרבה האירוניה, דווקא בגלל סבלנותו הרבה של ה' או הגנתו התמידית, העם התרגל למצב וכך וְאוֹתִי לֹא תִירָאִי.
ישעיהו, פרק נ״ז, פסוק י״א
וְאֶת־מִ֞י דָּאַ֤גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙ כִּ֣י תְכַזֵּ֔בִי וְאוֹתִי֙ לֹ֣א זָכַ֔רְתְּ לֹא־שַׂ֖מְתְּ עַל־לִבֵּ֑ךְ הֲלֹ֨א אֲנִ֤י מַחְשֶׁה֙ וּמֵ֣עֹלָ֔ם וְאוֹתִ֖י לֹ֥א תִירָֽאִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.