מתוך שבר והכרה בחטא, העם פונה אל ה' בבקשת רחמים ומזכיר כי אָבִינוּ אָתָּה, שכן דרכו של אב לייסר את בניו לשם תיקון אך לעולם לא לזנוח אותם. תחושת התלות מעמיקה בדימוי אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר, כלומר הטיט, וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, האומן המעצב את הכלים. ציור זה מבטא מסירה מוחלטת לידי ה' ואת התקווה שכשם שקדר לש מחדש כלי שנשחת ואינו משליכו, כך ה' ישוב ויעצב את העם המוכן כעת לקבל מוסר. הבקשה נחתמת בהכרזה וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ, כנימוק לכך שפועל אינו משחית את עמלו, ומאחר שה' ברא את קיומנו החומרי והרוחני גם יחד, התחינה לגאולה מופנית אליו בלבד.
ישעיהו, פרק ס״ד, פסוק ז׳
וְעַתָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אָבִ֣ינוּ אָ֑תָּה אֲנַ֤חְנוּ הַחֹ֙מֶר֙ וְאַתָּ֣ה יֹצְרֵ֔נוּ וּמַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ כֻּלָּֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.