ירמיהו, פרק י״ב, פסוק ט״ו

הבטחת הנחמה והשיבה מהגלות אינה מוגבלת לעם ישראל, אלא מקיפה גם את העמים השכנים. אַחֲרֵי נְתְשִׁי אוֹתָם, כלומר לאחר שהאומות השונות הוגלו ממקומן בסמוך לחורבן הבית, ה' מבטיח כי אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים. רחמים אלו מופנים כלפי כלל האומות הכבושות, והם התממשו בפועל כאשר שבו גולי יהודה ובנימין מבבל, ואיתם חזרו גם שאר העמים. בכך מתקיימת ההבטחה וַהֲשִׁבֹתִים אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ, המדגישה שכל אומה, דוגמת עמון ומואב, תשוב בסופו של דבר למולדתה המקורית.