ירמיהו, פרק י״ב, פסוק י״ג

הפער הכואב בין השקעה מרובה לתוצאה הרסנית נובע ישירות מכעסו של ה'. כאשר בני האדם זָרְעוּ חִטִּים והשקיעו מאמץ, בין אם בעבודת אדמה פיזית, בתשלום ממון למלכים זרים עבור עזרה צבאית, או בניסיונות הנביאים לטעת מוסר בעם, המהלך הסתיים בחורבן. במקום ברכה וְקֹצִים קָצָרוּ, והמציאות הצמיחה רעב, אכזבה מדינית ומעשים רעים. בעקבות כך הם נֶחְלּוּ, וסבלו ממכאובים, ממחלות ומאמץ מתיש אשר לֹא יוֹעִלוּ ולא הביאו לישועה. בסופו של דבר הם וּבֹשׁוּ מִתְּבוּאֹתֵיכֶם, ויחושו בושה ממעשיהם ומהתוצאות המאכזבות שבאו עליהם מֵחֲרוֹן אַף ה'.