יצא לכם פעם להשקיע המון מאמץ במשהו, ולגלות שבסוף יצא לכם בדיוק ההפך ממה שרציתם? זה בדיוק מה שהרגישו הנביאים. הנביאים ניסו ללמד את בני ישראל לעשות מעשים טובים ולשפר את ההתנהגות שלהם. המאמץ הזה דומה לאנשים שזָרְעוּ חִטִּים באדמה מתוך תקווה שיצמח להם שדה יפהפה ומועיל. אבל בני ישראל לא הקשיבו, לא תיקנו את המעשים שלהם, ובמקום חיטים טובות, המעשים הרעים שלהם צמחו כמו קוצים דוקרים, ולכן נאמר וְקֹצִים קָצָרוּ. מרוב צער ואכזבה על כך שהעם לא משתנה, הנביאים הרגישו כאב וחולשה. המילה נֶחְלוּ מתארת את המאמץ המעייף והכואב שלהם, שהרי בסופו של דבר המאמצים לֹא יוֹעִלוּ ולא הביאו לשום שינוי בעם. התוצאות המאכזבות של המעשים הרעים נקראות מִתְּבוּאֹתֵיכֶם, והן גרמו לבושה גדולה ולכך שה' כעס מאוד על הדרך שבה העם בחר ללכת.
ירמיהו, פרק י״ב, פסוק י״ג
זָרְע֤וּ חִטִּים֙ וְקֹצִ֣ים קָצָ֔רוּ נֶחְל֖וּ לֹ֣א יוֹעִ֑לוּ וּבֹ֙שׁוּ֙ מִתְּבוּאֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵחֲר֖וֹן אַף־יְהֹוָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.