קרה לכם פעם ששיחקתם מחבואים והרגשתם שפשוט אין שום מקום טוב להסתתר בו? כשמלחמה גדולה מגיעה, זה בדיוק מה שקורה, רק בצורה אמיתית ועצובה. ירמיהו מזהיר מפני צבא ענק, הצבא של מלך בבל, שמגיע לכבוש את העמים. החיילים שלו מחפשים בכל מקום, אפילו באזורים הכי רחוקים. הם פושטים על השפיים, כלומר על ההרים והגבעות הגבוהים, וגם מגיעים אל המדבר, שהוא אזור מרוחק מאוד שבו רועים את הבהמות. האויב סורק את המקומות הנידחים האלה כדי לתפוס אנשים שניסו לברוח ולהסתתר שם, כך שלא נשאר לאף אחד מקום מחבוא.
כדי לתאר את הפגיעה של צבא האויב, נאמר שהחרב אוכלה. המילה הזו מתארת חרב שהורסת ומכלה הכל, ממש כמו אש שאוכלת ושורפת. למרות שזהו צבא של בני אדם, החרב שלהם נחשבת לחרב של ה׳, כי ה׳ הוא זה שעורר ושלח אותם להילחם. המלחמה הזו מתפשטת מקצה ארץ ועד קצה הארץ, כלומר מגיעה לכל מקום ולכל כיוון. בגלל שהצבא מקיף את כולם ולא משאיר שום פינה בטוחה, המצב הוא שאין שלום לכל בשר. אף אחד לא יצליח להתחמק, ולא יישאר לאף אדם שקט ושלום.