עם ישראל, או ארץ ישראל שחטאי יושביה מיוחסים אליה, מתואר כנַחֲלָתִי שהפכה לפראית וחסרת רסן. בני העם הפכו לכְּאַרְיֵה בַיָּעַר, טורפים זה את זה בחמס ושוד, והתנהגותם הרחיקה את ה' כשם ששאגת האריה מבריחה את העוברים והשבים. האמירה נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ משקפת את הקולות הקשים העולים לפני ה', בין אם אלו דברי מרידה וקריאות לעבודה זרה, זעקתם של העשוקים, או תפילתם הצבועה של החוטאים המבקשים ישועה בעת צרה. מכיוון שה' נלאה מלשאת את המעשים הללו, תגובתו היא עַל־כֵּן שְׂנֵאתִיהָ, ולכן הוא נטש את נחלתו והפקיר אותה בידי אויביה.
ירמיהו, פרק י״ב, פסוק ח׳
הָיְתָה־לִּ֥י נַחֲלָתִ֖י כְּאַרְיֵ֣ה בַיָּ֑עַר נָתְנָ֥ה עָלַ֛י בְּקוֹלָ֖הּ עַל־כֵּ֥ן שְׂנֵאתִֽיהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.