תארו לעצמכם שחבר קרוב וטוב מתחיל פתאום להתנהג בצורה פראית ופוגענית כלפי כולם. איך הייתם מרגישים? מצב עצוב כזה קרה למערכת היחסים המיוחדת שבין ה׳ לעם ישראל. ה׳ קורא לעם ישראל נַחֲלָתִי, כלומר העם היקר והאהוב שלו. אבל לצערנו, העם השתנה והפך להיות כמו אַרְיֵה בַיָּעַר. ממש כמו שאריה הוא חיה פראית, כך בני ישראל איבדו שליטה, התחילו לעשות מעשים רעים ולפגוע אחד בשני. בנוסף, בדיוק כמו ששאגה חזקה של אריה מבריחה את כל מי שנמצא ביער, כך ההתנהגות הרעה של העם גרמה ל-ה׳ להתרחק מהם.
הם לא עצרו שם, ועליהם נאמר נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ. במקום להתנהג בדרך טובה, העם דיבר נגד ה׳ בקול רם ובגאווה. בגלל כל המעשים הקשים האלו, ה׳ אומר עַל־כֵּן שְׂנֵאתִיהָ. ה׳ כבר לא יכול היה לסבול את ההתנהגות הרעה שלהם, ולכן הוא נאלץ להתרחק, לעזוב את העם ולהשאיר אותו בלי הגנה מול האויבים שלו.