קרה לכם פעם שהייתם צריכים לעזוב מקום שאתם מאוד אוהבים, וחיכיתם בקוצר רוח לרגע שבו תוכלו לחזור אליו? בתקופה של הנביא ירמיהו, עם ישראל וגם העמים השכנים היו צריכים לעזוב את הבתים שלהם וללכת לארץ רחוקה. אבל ה׳ מבטיח הבטחה מנחמת ומשמחת ואומר אָשׁוּב וְרִחַמְתִּים, כלומר, ה׳ יחזור לרחם עליהם ולדאוג להם. הדבר המיוחד הוא שההבטחה הזו לא ניתנה רק לעם ישראל, אלא ה׳ הבטיח לרחם גם על שאר העמים. וכך באמת קרה, כשהגיע הזמן ועם ישראל חזר סוף סוף הביתה מארץ בבל, גם שאר העמים, כמו עמון ומואב, זכו לחזור לארצות שלהם. זה בדיוק הפירוש של המילים וְאִישׁ לְאַרְצוֹ, כל עם ועם יחזור בסופו של דבר אל המקום המקורי שלו.
ירמיהו, פרק י״ב, פסוק ט״ו
וְהָיָ֗ה אַֽחֲרֵי֙ נׇתְשִׁ֣י אוֹתָ֔ם אָשׁ֖וּב וְרִחַמְתִּ֑ים וַהֲשִׁבֹתִ֛ים אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ וְאִ֥ישׁ לְאַרְצֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.