חשבתם פעם איך זה מרגיש ללמד חבר משהו טוב, במיוחד אם בעבר הוא לימד אתכם משהו פחות טוב? הנביא מספר לנו על תקווה מיוחדת שיש לעמים השכנים של עם ישראל. ה׳ מבטיח להם שאם הם ישנו את ההתנהגות שלהם, אִם לָמֹד יִלְמְדוּ אֶת־דַּרְכֵי עַמִּי, כלומר ילמדו להאמין בה׳ בדיוק כמו עם ישראל, הם יזכו לטוב. למעשה, אחת הסיבות לכך שהעמים האלה גלו מארצם יחד עם ישראל, הייתה כדי שהם יוכלו ללמוד מהם את האמונה האמיתית בזמן שהם נמצאים יחד בגלות.
הפעולה שהם צריכים לעשות היא לְהִשָּׁבֵעַ בִּשְׁמִי חַי־יְהֹוָה. המשמעות היא לקבל על עצמם את המלכות של ה׳ ולהפסיק לגמרי לעבוד אלילים. יש כאן סגירת מעגל מעניינת. בעבר קרה בדיוק ההפך, כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּ אֶת־עַמִּי לְהִשָּׁבֵעַ בַּבָּעַל. עם ישראל לא המציא את העבודה הזרה, אלא הושפע ולמד אותה מהשכנים שלו, שהיו נשבעים לאליל שנקרא "בעל". עכשיו הגלגל מסתובב, והשכנים הם אלו שצריכים ללמוד מעם ישראל את הדרך הנכונה.
אם העמים האלו באמת יעמדו בתנאי הזה, ההבטחה היא וְנִבְנוּ בְּתוֹךְ עַמִּי. המילה הזו באה מלשון בניין, והכוונה היא שהעמים האלו ישתקמו, יקבלו מעמד שווה ויציב, ויוכלו לחיות בשלום יחד עם עם ישראל. ואכן, לאורך ההיסטוריה היו גויים רבים שבחרו להצטרף לעם ישראל ולחיות יחד איתו.