ירמיהו, פרק י״ז, פסוק י״א

שפע חומרי המבוסס על גזל ועורמה הוא אשליה שסופה להתפוגג, בדומה לקֹרֵא, עוף אשר דָגַר על ביצים זרות או מושך אליו אפרוחים שוְלֹא יָלָד. כשם שהאפרוחים מזהים לבסוף שהעוף אינו אימם ונוטשים אותו, כך אדם שעֹשֶׂה עֹשֶׁר ומקבץ ממון וְלֹא בְמִשְׁפָּט, מתוך חוסר ביטחון בה', עתיד לאבד את הישגיו. בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ, כלומר העושר יאבד באמצע חייו או שהאדם ימות בטרם עת ויאלץ להשאיר את רכושו לאחרים. עונשו יושלם כאשר וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל, שכן עורמתו תיחשף ברבים והוא ייוותר אדם בזוי ושפל.